10 עצות להורים לשעת חירום

מרים שפירא • 13 במאי 2022

ודאי שאלתם את עצמכם: איך אני יכול לעזור לילד שלי להתמודד בשעת חירום?

מצבי חירום מבלבלים ומפחידים גם אותנו ההורים,

ולכן אספנו עבורכם 3 עצות מועילות לניהול שיחה עם הילד בזמן חירום,

ועוד 7 עצות להתמודדות מיטבית עם מצבי חירום.


איך לנהל עם הילד שיחה על מצב חירום?


לפעמים אנחנו מתלבטים איך להסביר לילד שלנו על מצב החירום, באופן שמותאם לגיל שלו ולא גורם לו לבהלה.

ראשית, יש לקיים את השיחה בסביבה שקטנה, רגועה ומוגנת. אחד מההורים זמין יותר מבחינה רגשית? עדיף שהוא או היא יקיימו את השיחה.

אמא משוחחת עם הבן שלה
  1. שאלו את הילד: "מה שמעת? מה אתה כבר יודע?"


ברוב המקרים, הילד כבר פגש במסגרת החינוכית אנשי מקצוע, וסביר שיספר לכם על כך.

חשוב: להקשיב היטב לילד, ולהסביר בקצרה פרטים לא ברורים ולתקן בקצרה פרטים לא נכונים.

מטבע הדברים, ילדים נוטים לפתח דמיונות מפחידים סביב התרחשויות שאינם מבינים.

ילדה בוכה מחבקת את אמא

   2. שאלו את הילד: "מה אתה מרגיש וחושב?"


חשוב: להיות אמפתיים, לנרמל את התחושות של הילד ולתת להן מקום.

זה נורמלי לחלוטין שהילד ואתם חווים תחושות של לחץ, חרדה, פחד, עצב, כעס, אשמה, בלבול, זעם ועוד.

כדאי לדעת: יתכן שילדכם יבטא התהגות רגרסיבית כמו רצון 'להידבק' להורים ביום או בלילה, 'התבכיינות', חוסר שקט וכד'. אין לפתח מאבקים סביב התנהגויות אלו, אלא לאפשר אותם לפחות באופן חלקי. ההתנהגויות הללו נורמליות, והן יחלפו בתוך זמן קצר בסוף מצב החירום.

ילדה מציירת עם אבא

   3. שאלו את הילד: "מה יכול לעזור לך?"


תפילה, חיבוק, תרומה חברתית, מפגשים חברתיים, פעילות פיזית, עיסוק באומנות לצורך ביטוי רגשי: כתיבה, ציור, נגינה, ריקוד ועוד. השיחה הזו תסייע לילד להתמודד עם מצב החירום, תבנה את החוסן שלו, וכדאי לחזור על השלב הזה בשיחה במידת הצורך.



7 עצות להתמודדות אישית ומשפחתית במצבי חירום -

שיתוף ממלא


שיגרה - יש לשמור על שגרת החיים הרגילה, להקפיד על סדר יום (זמני ארוחה, שינה, משחק, לימודים, עבודה ועוד), לנהל כרגיל את משק הבית וההתנהלות בו.


תרגול והתגוננות - לתרגל יחד כמשפחה מציאת מקום מוגן בבית ובכל מקום שהולכים אליו.


פעילות - להרבות בפעילות גופנית (ששומרת על מצב רוח טוב ומפיגה מתחים), להקפיד על תזונה מאוזנת ולצאת לטבע.


מעורבות חברתית - להשתתף במפגשים חברתיים ובפעילות קהילתיות.


משמעות - מטרתו של הטרור היא להפחיד אותנו ולרופף את החוסן שלנו. לכן, יש משמעות להתמודדות שלנו, ועלינו להמשיך לנהל את חיינו בצורה תקינה ככל האפשר.


לכידות משפחתית - חשוב להגביר את תחושת האחדות המשפחתית. קיימו שיחות, ותהנו מעשייה משותפת.


איסוף מידע - לאסוף מידע מעודכן ורלוונטי שיצור תחושת ביטחון ומסוגלות. חשוב להימנע מחשיפת יתר למידע.


הורים, היכולת של ילדכם להתמודד עם מצב חירום תלויה קודם כל במצב האישי שלכם. חשוב שתרגיעו את עצמכם, תיעזרו בעצות כאן למעלה קודם עבור עצמכם, ותיעזרו גם בבני הזוג שלכם לתמיכה.


אם מי מכם, ההורים, מרגיש צורך להתייעץ עוד בנושא זה – הקו החם של השירות הפסיכולוגי החינוכי ברשות שלכם יכול לסייע. כמו כן, ניתן לפנות לקו החם בקופת החולים, ולקו החם של עמותת נט"ל או ער"ן.

אישה בוכה עם בעלה

עמותת מהו"ת ישראל הוקמה לפני 30 שנה בעקבות גל פיגועים בשומרון. אנחנו מציעים לארגונים, רשויות ועסקים, מגוון כלים וסדנאות לשיפור החוסן, התמודדות עם מצבי לחץ ומשבר, והכנה לחירום בשגרה. אפשר לקרוא עלינו עוד קצת כאן, בדף הפייסבוק, או ליצור איתנו קשר לשיחת ייעוץ אישית.

הבלוג של מהו"ת

מאת מרים שפירא 28 באוגוסט 2022
תכנית ההתנתקות עלתה על סדר היום הציבורי בסוף 2003, בנאומו של רה"מ אריאל שרון. הוא הודיע על עזיבה חד צדדית של חבל עזה וצפון השומרון, ועל פינוי כל הישובים היהודיים. לכן, כבר ב-2004, התחלנו לעבוד עם קהילות שהיו מיועדות לפינוי כפוי. ראשי המועצה האזורית שומרון פנו אלי, כמנהלת מהו"ת שומרון (מהו"ת התחילה את פעילותה בשומרון), כדי לבנות תהליך היערכות עבור האוכלוסייה שעומדת להיעקר. המטרה הייתה להכין את התושבים לתהליך שצפוי להיות כואב וקשה, ולאפשר להם לסיימו ב"ראש זקוף" ובתחושת ערך עצמי. עכשיו, כשאנחנו מציינים 17 שנה להתנתקות שהסתיימה באלול, אני רוצה להיזכר באירועי העקירה, במה שלמדתי, ובתובנות שהפקנו כארגון בזמן ההתנתקות.
מאת מיכל ליזרוביץ 27 ביולי 2022
ליווי רוחני - נעים להכיר, הוא תחום חדש ולא מוכר בארץ, שהעוסקים בו (Spiritual Care Providers) מלווים אנשים החווים משבר ואובדן. אנחנו, מהו"ת ישראל, ערכנו השנה הכשרה חדשנית לליווי רוחני-אמוני יחד עם המדרשה בבר אילן וארגון רבני צהר. בהכשרה, המלוות הרוחניות הוכשרו להתמודדות עם מצבי משבר בקהילה שלהן, ליווי אובדן ושכול, וליווי אנשים לקראת סוף חייהם. ד"ר נעמה סט מובילה את ההכשרה לליווי אמוני במדרשה באוני' בר אילן. נוסף לתפקיד זה, היא סגנית ראש המדרשה, רבנית קיבוץ סעד וחברת הנהלה בארגון רבני צהר. פגשתי אותה לשיחה קצרה על ההכשרה.
מאת מיכל ליזרוביץ 17 ביולי 2022
החיים לצד בן זוג עם פוסט טראומה אינם פשוטים. הסובלים מהפרעה זו, נוטים לחוש רוגז והתפרצויות זעם, עייפות, בדידות ועוד. אולם, ישנן נשים שבוחרות לחיות עם האהוב שלהן למרות הקושי. ד"ר חוה וייס, מומחית במהו"ת לטיפול בטראומה ואובדן, ליוותה בחודשים האחרונים קבוצה של נשים שכולן בנות זוג של גברים פוסט-טראומטים מתקופת שירותם הצבאי. הקבוצה הוקמה בשיתוף פעולה עם מרכז חוסן שומרון, ונפגשה אחת לשבוע למפגשי עיבוד באמצעות מוזיקה, אמנות, תנועה ושיחה.
מאת מיכל ליזרוביץ' 12 במאי 2022
עם פרוץ המגפה, ארגונים נדרשו לסגל הסתכלות אחרת על כל מרחב העבודה והניהול. כל השינויים נאלצו להיות מהירים, ולא כל הארגונים צלחו אותם במיטבם. הכותרות בכתבות הביעו זאת היטב. מי מאיתנו לא נתקל בשנתיים האחרונות בכותרות כמו: "אג'יליות בארגונים", "זעזועים בהנהלה: הכירו את העובדים שמרוצים גם בזמני משבר", "הדילמה הגורלית של ארגונים - איך להיערך ליום שאחרי". כבר כתבנו בבלוג בעבר על היכולת של ארגונים להתאים את עצמם לשינויים מהירים . מיטל גירון, סמנכ"לית משאבי אנוש בחברת ERN ישראל בע"מ, מקבוצת מנורה-מבטחים, יכולה לשפוך לנו אור על בחירות נכונות שנעשו בארגון שלה, דווקא מנקודת המבט של משאבי האנוש. הבחירות הנכונות הובילו לצמיחה מפתיעה במהלך משבר הקורונה, על אף הקושי בעבודה מהבית וצמצום עובדים ומשאבים.
מאת מיכל ליזרוביץ' 25 במרץ 2022
פייק ניוז כבר הפך למונח שגור וקלישאתי בלקסיקון שלנו, אך ידיעות מזויפות הן תופעה מסכנת חיים בעיתות חירום ומשבר. בשנתיים האחרונות הופצו אלפי תכנים מטעים, שהביאו לתוצאות הרסניות וגבו קורבנות רבים. גם כעת, כשמתחוללת מלחמה עקובה מדם באירופה, נערך קרב על התודעה העולמית, באמצעות תוכן ומידע מסולף. בעיתות חירום הציבור נקבר תחת עודף המידע. על מנת לייצר חוסן בזמן חירום, ארגונים צריכים לייצר תשתית של מידע אמין עבור הציבור. איך אפשר להפחית את עודף המידע בשגרה ובזמן חירום? איך ניתן לשפר את החוסן הקהילתי והארגוני? נפגשנו לשיחה עם מיכל שבן קוצר - יועצת תקשורת, הסברה, ומידע לציבור בשגרה וחירום.
מאת מיכל ליזרוביץ' 28 בפברואר 2022
שיחה עם ד"ר שירי דניאלס - מנהלת עמותת ער"ן הרבה לפני שהעולם התמודד עם מגפת הקורונה, הוא התמודד מול מגפה אחרת לגמרי - מגפת הבדידות. בעשורים האחרונים אנו עדים לעלייה ניכרת במספר האנשים בעולם כולו שחשים בדידות, שאותה מכנים החוקרים לא פחו ת מ" המגפה של התקופה המודרנית ". אם לא די בזה, לאורך השנתיים האחרונות נאלצנו לשמור על מרחק פיזי מקרובינו, ונמנענו מקרבה ומגע אנושי. חוקר מדע המדינה האמריקאי דיוויד פריס (Faris) טוען ש אנחנו עורכים כעת ניסוי 'נועז ', שבודק כמה בידוד וריחוק מסוגלת נפש האדם לשאת. ימים יגידו מה תהא ההשפעה ארוכת הטווח של הסגר הממושך, אך כבר כיום רואים עלייה ניכרת בכמות הפניות למוקדי תמיכה נפשית . המגמה הזו נובעת מ ההשלכות הפסיכולוגיות של הריחוק החברתי הממושך. בכדי להבין לעומק את חווית הבדידות בשנתיים האחרונות, שוחחתי עם ד"ר שירי דניאלס , המנהלת המקצועית של עמותת ער"ן - עזרה ראשונה נפשית מצילת חיים בטלפון ובאינטרנט.
מאת מהו"ת ישראל 19 בפברואר 2022
במציאות חסרת יציבות, שמשתנה חדשות לבקרים, עולה הצורך לסגל גמישות בניהול העסק. כל שינוי מפגיש את בעל העסק עם מצבים חדשים ולא מוכרים, המחייבים בחינה ועיצוב מחודש של תפיסות הניהול. גמישות היא שבונה את החוסן האישי והארגוני, ומאפשרת התאוששות, התארגנות מחודשת והגעה ליעדים.
מאת מיכל ליזרוביץ' 1 בפברואר 2022
"80 וארבע" היא סדרת דוקו של "כאן", העוסקת באינטרקציות של ילדים בני 4 ומבוגרים בני 80, המשולבים יחד בגן ילדים שהוקם בדיור מוגן. המסר של מומחי החינוך והגריאטריה בסדרה הוא ברור - נוכחות ילדים בסביבת אוכלוסייה זקנה משפרת את המצב הרגשי, הקוגנטיבי והגופני של שתי הקבוצות.  נזכרתי בסדרה הזו מספר פעמים לאורך השנה האחרונה, כאשר שמעתי על קשישים שחוו בדידות בסגרים, כאשר מהו"ת קיבלה פניות להדרכת מתנדבים מלווי דיירים ותיקים בבניינים, כאשר הייתי ספונה בבית עם משפחתי כשסופת 'כרמל' או "אלפיס" השתוללה.
מאת מיכל ליזרוביץ' 25 בינואר 2022
"התחושה שלי היא שבגל הנוכחי הקצב של האירועים ומהירות השינויים הם משהו שלא חווינו בגלים הקודמים. זה מצריך גמישות מאוד גדולה והתאמה מהירה למצב משתנה באופן תדיר" שיחה עם טל פסטרנק-מגנזי, עו"ס ומומחית חוסן