אלינער, מכל היבטי החוסן שאת חוקרת, למה את מוצאת עניין בהיבטי חוסן של רב-דוריות וזקנה?

המשיכה לתחום נובעת מתוך אמונה גדולה בחשיבות המשפחה, ובתרומת הקשר הבין-דורי לזהות שלנו ולחווית המשמעות שלנו. גדלתי באנגליה במרחק רב מהסבים והסבתות שלי. הגעגוע היה כוח מניע, והקשר העמוק נשמר דרך ביקורים, מכתבים ושיתוף בסיפורים. כיום, אמי לקראת היציאה לגמלאות והילדים שלי יצאו מהבית כדי להקים משפחות משלהם. על רקע זה, מתחדדת לי החשיבות של הדיאלוג הבין-דורי. אנחנו חוליה בשרשרת הדורות. ניצה איל ז"ל נהגה לדבר על מרוץ השליחים במשפחה:  כולנו ילדים של והורים של. אנו מקבלים ומעבירים מדור לדור אהבה, ערכים, ניסיון וידע. ההעברה מיטיבה עמנו, ומחזקת את המקבלים והמוסרים.

מהו הקשר הבין-דורי ומהי תרומתו לחוסן?

מתוך המחקרים של מרשל דיוק בשנות ה-80, עולה ההבנה שילדים יוצאים נשכרים ככל שהם מכירים את השושלת הבין-דורית. ילדים בעלי משענת של נרטיב משפחתי, מתמודדים טוב יותר עם אירועים בחייהם. ככל שילדים ידעו על עברם ויחזיקו במורשת של "להעביר את זה הלאה",  תהיה להם חוויה של זהות איתנה, שייכות ומחוברות למשהו גדול מהם.

הדיאלוג הבין-דורי תורם להפגת בדידות ולחוסן בגיל זקנה. היחסים בין הרצון לתת והרצון לקבל משתנים במהלך החיים. דווקא במחצית השנייה של החיים משתפרת היכולת לוויסות רגשות, ונלמדת ההנאה שבנתינה. הדיאלוג הבין-דורי ממקם את האדם במציאות של תנועה בשרשרת אינסופית, כפי שטענה ניצה אייל ז"ל ב"תמונות פסיכולוגיות": "וראה זה פלא: כל מה שמסרת לא אבד לך. המטען הרוחני שהעברת – הערכים, הדעות, המחשבות, הרגשות – כולו נשאר איתך. עדיין כולו שלך".

אני מאמינה שאכפתיות במפגש עם סבל אנושי היא הדרך להפיג את הבדידות, והמפתח לחוסן שלנו ברמה האישית, המשפחתית והקהילתית. דווקא בתחום של הטיפול בזקנים, אני נחשפת לעדויות רבות של אפליה, גילנות, ומחסומים. אני נפגשת גם בגילויים רבים של אנושיות ורצון טוב, אך אלה מלווים פעמים רבות בחוסר אונים והיעדר כלים. מתוך כך צמחה בי ההבנה שנדרש פיתוח של שיטות התערבות והכשרות ייעודיות למטפלים בבני הגיל השלישי.

באילו שדות את פועלת לחיזוק הקשר הבין-דורי?

1. אני מטפלת בקליניקה ביחידים ומשפחות, ועוסקת בהורות בגיל מבוגר, באפשרויות של תיקון בגיל המאוחר, במצבים של נתקים וסכסוכים בין-דוריים.
2. באוני' רייכמן אני מלווה פרויקט המפגיש בין סטודנטים לגמלאים, סביב תחומי עשייה משותפים. התפיסה המובילה בפרויקט היא תקשורת בין-דורית התורמת לשני הצדדים.
3. בארגון סלע למען עולים נפגעי טראומה אני מובילה קבוצת תמיכה לסבים וסבתות שגידלו או מגדלים נכדים שהתייתמו.

בספרות המקצועית ניכרת באופן כללי מגמה של שינוי מעיסוק בזקנים כאוכלוסייה מוחלשת המצויה בסיכון, לעיסוק בזקנה מיטיבה ובחוסן. כאמור, מחקרים על הזדקנות חיובית מעידים כי עם השנים הולכת ומשתכללת היכולת לוויסות רגשות, ואיתה גם הרווחה הנפשית, הקבלה והחמלה העצמית.

הבדידות נחשבת כמגפה חברתית של המאה ה-21. זקנים רבים מתגוררים לבדם. בעבר זקנים טופלו במסגרת המשפחה המורחבת, ואילו כיום הילדים בונים את חייהם במקומות המרוחקים מבית הוריהם. בדו"ח הסיכום לשנת 2021 של זק"א, תועדו 171 מקרים של זקנים שמתו בגפם ונמצאו במצב של ריקבון מתקדם. שינויים חייבים להיעשות ויש ליצור מענה מערכתי משולב של מערכות בריאות, בריאות הנפש, חוק ועוד.