הקשר הרב דורי - ראיון עומק עם ד"ר אלינער פרדס

מיכל ליזרוביץ' • 1 בפברואר 2022

"80 וארבע" היא סדרת דוקו של "כאן", העוסקת באינטרקציות של ילדים בני 4 ומבוגרים בני 80, המשולבים יחד בגן ילדים שהוקם בדיור מוגן. המסר של מומחי החינוך והגריאטריה בסדרה הוא ברור - נוכחות ילדים בסביבת אוכלוסייה זקנה משפרת את המצב הרגשי, הקוגנטיבי והגופני של שתי הקבוצות.


נזכרתי בסדרה הזו מספר פעמים לאורך השנה האחרונה, כאשר שמעתי  על קשישים שחוו בדידות בסגרים, כאשר מהו"ת קיבלה פניות להדרכת מתנדבים מלווי דיירים ותיקים בבניינים, כאשר הייתי ספונה בבית עם משפחתי כשסופת 'כרמל' או "אלפיס" השתוללה.

התרומה של קשרים רב-דוריים לחוסן נחקרה ונלמדה בעבר גם במהו"ת ישראל. למשל, מרים שפירא, מנהלת מהו"ת ישראל, פירסמה Case Study על התהליך שעבר הישוב אלון מורה, בו ביקשו לבנות חזון יישובי עבור הקהילה החדשה שנוצרה מאז היווסדו של היישוב. התהליך ייצר והתניע דיאלוג רב-דורי בין המייסדים לאוכלוסייה הצעירה, ובנה קהילה רב-דורית ובעלת חוסן.


בכדי להבין לעומק את הקשר הרב-דורי ותרומתו לחוסן, קיימתי שיחה עם ד"ר אלינער פרדס - פסיכולוגית קלינית, משלבת הוראה והדרכה בביה"ס לפסיכולוגיה באוני' רייכמן, ומרצה באוני' תל-אביב ובר-אילן.

אלינער, מכל היבטי החוסן שאת חוקרת, למה את מוצאת עניין בהיבטי חוסן של רב-דוריות וזקנה?

המשיכה לתחום נובעת מתוך אמונה גדולה בחשיבות המשפחה, ובתרומת הקשר הבין-דורי לזהות שלנו ולחווית המשמעות שלנו. גדלתי באנגליה במרחק רב מהסבים והסבתות שלי. הגעגוע היה כוח מניע, והקשר העמוק נשמר דרך ביקורים, מכתבים ושיתוף בסיפורים. כיום, אמי לקראת היציאה לגמלאות והילדים שלי יצאו מהבית כדי להקים משפחות משלהם. על רקע זה, מתחדדת לי החשיבות של הדיאלוג הבין-דורי. אנחנו חוליה בשרשרת הדורות. ניצה איל ז"ל נהגה לדבר על מרוץ השליחים במשפחה:  כולנו ילדים של והורים של. אנו מקבלים ומעבירים מדור לדור אהבה, ערכים, ניסיון וידע. ההעברה מיטיבה עמנו, ומחזקת את המקבלים והמוסרים.


מהו הקשר הבין-דורי ומהי תרומתו לחוסן?

מתוך המחקרים של מרשל דיוק בשנות ה-80, עולה ההבנה שילדים יוצאים נשכרים ככל שהם מכירים את השושלת הבין-דורית. ילדים בעלי משענת של נרטיב משפחתי, מתמודדים טוב יותר עם אירועים בחייהם. ככל שילדים ידעו על עברם ויחזיקו במורשת של "להעביר את זה הלאה",  תהיה להם חוויה של זהות איתנה, שייכות ומחוברות למשהו גדול מהם.


הדיאלוג הבין-דורי תורם להפגת בדידות ולחוסן בגיל זקנה. היחסים בין הרצון לתת והרצון לקבל משתנים במהלך החיים. דווקא במחצית השנייה של החיים משתפרת היכולת לוויסות רגשות, ונלמדת ההנאה שבנתינה. הדיאלוג הבין-דורי ממקם את האדם במציאות של תנועה בשרשרת אינסופית, כפי שטענה ניצה אייל ז"ל ב"תמונות פסיכולוגיות": "וראה זה פלא: כל מה שמסרת לא אבד לך. המטען הרוחני שהעברת – הערכים, הדעות, המחשבות, הרגשות – כולו נשאר איתך. עדיין כולו שלך".


אני מאמינה שאכפתיות במפגש עם סבל אנושי היא הדרך להפיג את הבדידות, והמפתח לחוסן שלנו ברמה האישית, המשפחתית והקהילתית. דווקא בתחום של הטיפול בזקנים, אני נחשפת לעדויות רבות של אפליה, גילנות, ומחסומים. אני נפגשת גם בגילויים רבים של אנושיות ורצון טוב, אך אלה מלווים פעמים רבות בחוסר אונים והיעדר כלים. מתוך כך צמחה בי ההבנה שנדרש פיתוח של שיטות התערבות והכשרות ייעודיות למטפלים בבני הגיל השלישי.

 

באילו שדות את פועלת לחיזוק הקשר הבין-דורי?

  1. אני מטפלת בקליניקה ביחידים ומשפחות, ועוסקת בהורות בגיל מבוגר, באפשרויות של תיקון בגיל המאוחר, במצבים של נתקים וסכסוכים בין-דוריים.
  2. באוני' רייכמן אני מלווה פרויקט המפגיש בין סטודנטים לגמלאים, סביב תחומי עשייה משותפים. התפיסה המובילה בפרויקט היא תקשורת בין-דורית התורמת לשני הצדדים.
  3. בארגון סלע למען עולים נפגעי טראומה אני מובילה קבוצת תמיכה לסבים וסבתות שגידלו או מגדלים נכדים שהתייתמו.

מה השתנה בשדה המחקרי ובשדה המעשי לאורך השנים?

המחקר בתחום הזקנה התפתח בשנים האחרונות ואיתו גם המחקר על תקשורת בין-דורית וחוסן בזקנה. העלייה בתוחלת החיים, ושינויים דמוגרפיים אחרים, יצרו מציאות חדשה שבה זקנים רבים מצויים בירידה תפקודית ותלויים בסביבתם. המצב הזה מצריך היערכות של המשפחה, הקהילה והמדינה. השינויים הטכנולוגיים מציבים אתגרים חדשים, כי הזקנים עלולים להתקשות בשימוש בטכנולוגיה. הקורונה העלתה למודעות את הכוח הטמון בדיאלוג הבין-דורי וביחסים במשפחה. הקשרים המשמעותיים ביותר שלנו, אלה המזינים ביותר, דווקא הם עשויים להיות רעילים וחבולים, כלשונו של הפסיכואנליטיקאי אייגן.

בספרות המקצועית ניכרת באופן כללי מגמה של שינוי מעיסוק בזקנים כאוכלוסייה מוחלשת המצויה בסיכון, לעיסוק בזקנה מיטיבה ובחוסן. כאמור, מחקרים על הזדקנות חיובית מעידים כי עם השנים הולכת ומשתכללת היכולת לוויסות רגשות, ואיתה גם הרווחה הנפשית, הקבלה והחמלה העצמית.


הבדידות נחשבת כמגפה חברתית של המאה ה-21. זקנים רבים מתגוררים לבדם. בעבר זקנים טופלו במסגרת המשפחה המורחבת, ואילו כיום הילדים בונים את חייהם במקומות המרוחקים מבית הוריהם. בדו"ח הסיכום לשנת 2021 של זק"א, תועדו 171 מקרים של זקנים שמתו בגפם ונמצאו במצב של ריקבון מתקדם. שינויים חייבים להיעשות ויש ליצור מענה מערכתי משולב של מערכות בריאות, בריאות הנפש, חוק ועוד. 

כיצד מהו"ת ישראל יכולה להשתלב בתחום העשייה הזה?

בגיליון שערכתי בנושא חוסן באתר בטיפולנט, הופיע גם המאמר של מרים שפירא (מנהלת מהו"ת ישראל) על תפיסת שלושת המעגלים של החוסן (באיור). ההיבט הרב-דורי הוא חלק מהותי בשלושת המעגלים בתפיסה הזו. הזיכרונות שלנו יוצרים נרטיב בונה זהות, שמחבר אותנו עם הזולת והקהילה. עבודה חוויתית על סיפור חיים, במפגש הרב-דורי, תורמת לחיזוק של תחושת העצמי. השתתפות ב"מרוץ השליחים" תורמת לחוסן האישי, המשפחתי והקהילתי. תחושת העצמי שלנו מתהווה ביצירת נרטיב אישי לסיפור שלנו. סיפורי חיים הם כלי שתורם לחיזוק המסוגלות שלנו ולחיזוק הזהות שלנו כבעלי מורשת וערכים, ויש לעודד את קיומם.

מבחינה קהילתית, מהו"ת צריכה לעודד פעילויות משותפות בין-דוריות, שיחזקו את רשתות התמיכה ותחושת השייכות של חברי הקהילה. זה מה שהופך קהילה למקום שבו הפרטים, בכל גיל, מרגישים שייכים.

אני רואה בכך הזמנה לכולנו - בואו נהיה קשובים לצרכים שלנו ולצרכים של אחרים. נחפש מענה לצרכים הללו. זו המהות של מעגלי התמיכה, ההזדמנויות לשילוב דורות ומתן המענה לכל הדורות, המתגבשים במסגרת מהו"ת.






הבלוג של מהו"ת

מאת מרים שפירא 28 באוגוסט 2022
תכנית ההתנתקות עלתה על סדר היום הציבורי בסוף 2003, בנאומו של רה"מ אריאל שרון. הוא הודיע על עזיבה חד צדדית של חבל עזה וצפון השומרון, ועל פינוי כל הישובים היהודיים. לכן, כבר ב-2004, התחלנו לעבוד עם קהילות שהיו מיועדות לפינוי כפוי. ראשי המועצה האזורית שומרון פנו אלי, כמנהלת מהו"ת שומרון (מהו"ת התחילה את פעילותה בשומרון), כדי לבנות תהליך היערכות עבור האוכלוסייה שעומדת להיעקר. המטרה הייתה להכין את התושבים לתהליך שצפוי להיות כואב וקשה, ולאפשר להם לסיימו ב"ראש זקוף" ובתחושת ערך עצמי. עכשיו, כשאנחנו מציינים 17 שנה להתנתקות שהסתיימה באלול, אני רוצה להיזכר באירועי העקירה, במה שלמדתי, ובתובנות שהפקנו כארגון בזמן ההתנתקות.
מאת מיכל ליזרוביץ 27 ביולי 2022
ליווי רוחני - נעים להכיר, הוא תחום חדש ולא מוכר בארץ, שהעוסקים בו (Spiritual Care Providers) מלווים אנשים החווים משבר ואובדן. אנחנו, מהו"ת ישראל, ערכנו השנה הכשרה חדשנית לליווי רוחני-אמוני יחד עם המדרשה בבר אילן וארגון רבני צהר. בהכשרה, המלוות הרוחניות הוכשרו להתמודדות עם מצבי משבר בקהילה שלהן, ליווי אובדן ושכול, וליווי אנשים לקראת סוף חייהם. ד"ר נעמה סט מובילה את ההכשרה לליווי אמוני במדרשה באוני' בר אילן. נוסף לתפקיד זה, היא סגנית ראש המדרשה, רבנית קיבוץ סעד וחברת הנהלה בארגון רבני צהר. פגשתי אותה לשיחה קצרה על ההכשרה.
מאת מיכל ליזרוביץ 17 ביולי 2022
החיים לצד בן זוג עם פוסט טראומה אינם פשוטים. הסובלים מהפרעה זו, נוטים לחוש רוגז והתפרצויות זעם, עייפות, בדידות ועוד. אולם, ישנן נשים שבוחרות לחיות עם האהוב שלהן למרות הקושי. ד"ר חוה וייס, מומחית במהו"ת לטיפול בטראומה ואובדן, ליוותה בחודשים האחרונים קבוצה של נשים שכולן בנות זוג של גברים פוסט-טראומטים מתקופת שירותם הצבאי. הקבוצה הוקמה בשיתוף פעולה עם מרכז חוסן שומרון, ונפגשה אחת לשבוע למפגשי עיבוד באמצעות מוזיקה, אמנות, תנועה ושיחה.
ילד מחזיק בידיים של אמא ואבא
מאת מרים שפירא 13 במאי 2022
ודאי שאלתם את עצמכם: איך אני יכול לעזור לילד שלי להתמודד בשעת חירום? מצבי חירום מבלבלים ומפחידים גם אותנו ההורים, ולכן אספנו עבורכם 3 עצות מועילות לניהול שיחה עם הילד בזמן חירום, ועוד 7 עצות להתמודדות מיטבית עם מצבי חירום.
מאת מיכל ליזרוביץ' 12 במאי 2022
עם פרוץ המגפה, ארגונים נדרשו לסגל הסתכלות אחרת על כל מרחב העבודה והניהול. כל השינויים נאלצו להיות מהירים, ולא כל הארגונים צלחו אותם במיטבם. הכותרות בכתבות הביעו זאת היטב. מי מאיתנו לא נתקל בשנתיים האחרונות בכותרות כמו: "אג'יליות בארגונים", "זעזועים בהנהלה: הכירו את העובדים שמרוצים גם בזמני משבר", "הדילמה הגורלית של ארגונים - איך להיערך ליום שאחרי". כבר כתבנו בבלוג בעבר על היכולת של ארגונים להתאים את עצמם לשינויים מהירים . מיטל גירון, סמנכ"לית משאבי אנוש בחברת ERN ישראל בע"מ, מקבוצת מנורה-מבטחים, יכולה לשפוך לנו אור על בחירות נכונות שנעשו בארגון שלה, דווקא מנקודת המבט של משאבי האנוש. הבחירות הנכונות הובילו לצמיחה מפתיעה במהלך משבר הקורונה, על אף הקושי בעבודה מהבית וצמצום עובדים ומשאבים.
מאת מיכל ליזרוביץ' 25 במרץ 2022
פייק ניוז כבר הפך למונח שגור וקלישאתי בלקסיקון שלנו, אך ידיעות מזויפות הן תופעה מסכנת חיים בעיתות חירום ומשבר. בשנתיים האחרונות הופצו אלפי תכנים מטעים, שהביאו לתוצאות הרסניות וגבו קורבנות רבים. גם כעת, כשמתחוללת מלחמה עקובה מדם באירופה, נערך קרב על התודעה העולמית, באמצעות תוכן ומידע מסולף. בעיתות חירום הציבור נקבר תחת עודף המידע. על מנת לייצר חוסן בזמן חירום, ארגונים צריכים לייצר תשתית של מידע אמין עבור הציבור. איך אפשר להפחית את עודף המידע בשגרה ובזמן חירום? איך ניתן לשפר את החוסן הקהילתי והארגוני? נפגשנו לשיחה עם מיכל שבן קוצר - יועצת תקשורת, הסברה, ומידע לציבור בשגרה וחירום.
מאת מיכל ליזרוביץ' 28 בפברואר 2022
שיחה עם ד"ר שירי דניאלס - מנהלת עמותת ער"ן הרבה לפני שהעולם התמודד עם מגפת הקורונה, הוא התמודד מול מגפה אחרת לגמרי - מגפת הבדידות. בעשורים האחרונים אנו עדים לעלייה ניכרת במספר האנשים בעולם כולו שחשים בדידות, שאותה מכנים החוקרים לא פחו ת מ" המגפה של התקופה המודרנית ". אם לא די בזה, לאורך השנתיים האחרונות נאלצנו לשמור על מרחק פיזי מקרובינו, ונמנענו מקרבה ומגע אנושי. חוקר מדע המדינה האמריקאי דיוויד פריס (Faris) טוען ש אנחנו עורכים כעת ניסוי 'נועז ', שבודק כמה בידוד וריחוק מסוגלת נפש האדם לשאת. ימים יגידו מה תהא ההשפעה ארוכת הטווח של הסגר הממושך, אך כבר כיום רואים עלייה ניכרת בכמות הפניות למוקדי תמיכה נפשית . המגמה הזו נובעת מ ההשלכות הפסיכולוגיות של הריחוק החברתי הממושך. בכדי להבין לעומק את חווית הבדידות בשנתיים האחרונות, שוחחתי עם ד"ר שירי דניאלס , המנהלת המקצועית של עמותת ער"ן - עזרה ראשונה נפשית מצילת חיים בטלפון ובאינטרנט.
מאת מהו"ת ישראל 19 בפברואר 2022
במציאות חסרת יציבות, שמשתנה חדשות לבקרים, עולה הצורך לסגל גמישות בניהול העסק. כל שינוי מפגיש את בעל העסק עם מצבים חדשים ולא מוכרים, המחייבים בחינה ועיצוב מחודש של תפיסות הניהול. גמישות היא שבונה את החוסן האישי והארגוני, ומאפשרת התאוששות, התארגנות מחודשת והגעה ליעדים.
מאת מיכל ליזרוביץ' 25 בינואר 2022
"התחושה שלי היא שבגל הנוכחי הקצב של האירועים ומהירות השינויים הם משהו שלא חווינו בגלים הקודמים. זה מצריך גמישות מאוד גדולה והתאמה מהירה למצב משתנה באופן תדיר" שיחה עם טל פסטרנק-מגנזי, עו"ס ומומחית חוסן