בדידות - המגפה של התקופה המודרנית

מיכל ליזרוביץ' • 28 בפברואר 2022

שיחה עם ד"ר שירי דניאלס - מנהלת עמותת ער"ן


הרבה לפני שהעולם התמודד עם מגפת הקורונה, הוא התמודד מול מגפה אחרת לגמרי - מגפת הבדידות. בעשורים האחרונים אנו עדים לעלייה ניכרת במספר האנשים בעולם כולו שחשים בדידות, שאותה מכנים החוקרים לא פחות מ"המגפה של התקופה המודרנית". אם לא די בזה, לאורך השנתיים האחרונות נאלצנו לשמור על מרחק פיזי מקרובינו, ונמנענו מקרבה ומגע אנושי. חוקר מדע המדינה האמריקאי דיוויד פריס (Faris) טוען שאנחנו עורכים כעת ניסוי 'נועז',  שבודק כמה בידוד וריחוק מסוגלת נפש האדם לשאת. ימים יגידו מה תהא ההשפעה ארוכת הטווח של הסגר הממושך, אך כבר כיום רואים עלייה ניכרת בכמות הפניות למוקדי תמיכה נפשית. המגמה הזו נובעת מההשלכות הפסיכולוגיות של הריחוק החברתי הממושך.


בכדי להבין לעומק את חווית הבדידות בשנתיים האחרונות, שוחחתי עם ד"ר שירי דניאלס, המנהלת המקצועית של עמותת ער"ן - עזרה ראשונה נפשית מצילת חיים בטלפון ובאינטרנט.

שירי, את פועלת בער"ן מזה שנים רבות. איך שונות השנתיים האחרונות בהיבטים של בדידות?

בימי הקורונה ראינו הכפלה של מספר השיחות שהתקבלו בטלפון ובשירות האונליין, מ-500 ביום ללמעלה מ-1000. שליש מהשיחות עוסקות בבדידות כסיבה הראשית לפניה, אבל בדידות נוכחת כמעט בכל פניה (85%) כסיבה משנית. ב-2020 התקבלו 98,327 פניות בנושא בדידות כסיבה הראשית לפניה, לעומת 59,175 בשנת 2019 - עלייה של 66%. ב-2021 התקבלו למעלה מ-84,000 פניות בנושא בדידות. בדידות היא בדר"כ תופעה נלווית למצבי מצוקה נפשית חריפה כמו דיכאון ואובדנות, תחושה של "אני לגמרי לבד בסיפור הזה". זיהינו אוכלוסיות חדשות, בשלבים שונים של מעגל החיים, שפונות לראשונה לעזרה נפשית. חלה עליה בפניות סביב יחסים בינאישיים - זוגיות, חיי משפחה ועוד. כלומר, גם אנשים שנאלצו לבלות זמן רב עם משפחתם, חשו בדידות של "לבד יחד"  (Alone together).

איך את מבינה את הקשר בין תופעת הבדידות לחוסן?

מודעות לתחושת הבדידות חשובה. אי אפשר לברוח מעצמנו. היכולת להכיר בה, ולהכיל אותה בחמלה ועדינות, משפרת את ההתמודדות שלנו עם החלל שנפער בתוכנו. אנחנו לא צריכים לרוץ ולמלא כל דקה של פנאי בעשיה קדחתנית. יותר להיות, פחות לעשות...


בדידות היא מגפה, אבל לכל אחד מאתנו יש את החיסון - הקשבה, התעניינות, הושטת יד לאחר. בחשכת הבדידות כל אחד מאתנו יכול להיות פנס. אם מישהו מחפש כלי מעשי להתמודדות עם בדידות, התנדבות היא אפשרות טובה. ההתנדבות מקנה תחושת שייכות ומשמעות. מחקרית, היא מאריכה את תוחלת החיים, ובמקרה של ער"ן - מצילה חיים.

מה את מזהה שהשתנה בשדה המחקרי בתחום הזה לאורך השנים?

הרבה השתנה. גילינו שבדידות קיימת בכל גיל ולא רק בקרב קשישים. המחקר התמקד גם בבדידות בעידן הדיגיטלי. מצד אחד, ישנם ערוצים מרובים ליצירה ושימור של קשרים. ביישנים יכולים להתבטא יותר בחופשיות. מצד שני, ישנן תופעות של בריונות ברשת, שיימינג, חרם והרחקה. בין השאר, אנחנו מציעים עזרה נפשית באמצעות צ'אט וואטספ, כדי לפנות לקהלים יותר צעירים שרגילים לקבל פתרונות דיגיטליים.

כאמור, תופעת הבדידות חצתה מגזרים ואוכלוסיות, החל מילדים וכלה בקשישים. מהם קווי הדמיון והשוני שאת מזהה בין המגזרים והאוכלוסיות השונות?

כל אחד חווה בדידות. זו חוויה אנושית קיומית ובסיסית. עם זאת, הסיבות לבדידות משתנות במהלך החיים:


גיל ההתבגרות - מעבר מתלות בהורים לגיבוש זהות באמצעות החברים - קבוצת השווים. יש צורך עצום בהבנה וקבלה ע"י החברה, ולכן חרם או בריונות בגיל זה עלולים לגרום לפגיעה קשה.


קשישים - התמודדות עם פרידות ואובדן, בגידה של הגוף, פרישה מהעבודה. תחושה של דחיקה החוצה ע"י החברה, כי "העולם שייך לצעירים". יש ליצור תהליך של הסתגלות ולמצוא משמעות חדשה.

 

באילו קהילות את מזהה שינוי בזהות הפונים או בעליית כמות הפניות? איך השתנה המענה שלכם לאור השינוי בקהל הפונים?

אני מזהה בדידות חוצת מאפיינים דמוגרפיים ותרבותיים. השקנו שירות לקהילה החרדית, לצוותים רפואיים, לאומנים ואנשי תרבות. יש יותר פניות של ילדים ומתבגרים. הרחבנו את המענה באנגלית, ערבית, רוסית ואמהרית. הוספנו צרפתית וספרדית. בכל שפה ניתן להשאיר הודעה גם אם אין מתנדב פנוי במשמרת שדובר אותה שפה. באמת, אף אחד לא חסין ממצוקה רגשית ובדידות, בייחוד בזמן מגפה עולמית רבת תהפוכות. אנשים שמעולם לא חוו מצוקה רגשית עזה, פונים אלינו לעזרה. לפעמים, הם מדווחים, הם לא מזהים את עצמם במראה. הפניה האנונימית מאפשרת להם להתגבר על מחסום החשש ולפנות לעזרה.

אילו מענים נוספים ער"ן ומהו"ת ישראל יכולים לספק?

בער"ן אנחנו פוגשים את הבדידות בכל פניה בטלפון וברשת. כאשר הפונים זוכים להקשבה ולאמפתיה נקיה משיפוט, הם חשים פחות בודדים בסבלם. בזמן השיחה הם לא לבד, ואנחנו נושאים איתם את המשא שהם סוחבים. באמצעות מרכז ההכשרה שלנו אנחנו מלמדים מיומנויות של עזרה ראשונה נפשית כדי לתת כלים לאנשים להיות שם עבור אחרים וגם להציל חיים. אבל, מעבר לזה, כארגונים שחברים בקואליציה הישראלית לטראומה, אנחנו יכולים לפתח מענים קהילתיים ומקצועיים שישפרו את ההתמודדות עם מגפה שפחות מדוברת ולעיתים סמויה.


מנהלים יקרים, מהו"ת ישראל מציעה מגוון כלים וסדנאות לשיפור החוסן, התמודדות עם מצבי לחץ ומשבר, והכנה לחירום בשגרה. אנו תופרים מענה אישי בהתאם להרכב הקבוצה, בין אם זו קבוצה קהילתית, ארגונית, רשותית ועוד. אם אתם חשים בקושי כלשהו בתוך הקהילה שלכם, נוכל לסייע לכם. אנא צרו אתנו קשר לשיחת ייעוץ אישית.


הבלוג של מהו"ת

מאת מרים שפירא 28 באוגוסט 2022
תכנית ההתנתקות עלתה על סדר היום הציבורי בסוף 2003, בנאומו של רה"מ אריאל שרון. הוא הודיע על עזיבה חד צדדית של חבל עזה וצפון השומרון, ועל פינוי כל הישובים היהודיים. לכן, כבר ב-2004, התחלנו לעבוד עם קהילות שהיו מיועדות לפינוי כפוי. ראשי המועצה האזורית שומרון פנו אלי, כמנהלת מהו"ת שומרון (מהו"ת התחילה את פעילותה בשומרון), כדי לבנות תהליך היערכות עבור האוכלוסייה שעומדת להיעקר. המטרה הייתה להכין את התושבים לתהליך שצפוי להיות כואב וקשה, ולאפשר להם לסיימו ב"ראש זקוף" ובתחושת ערך עצמי. עכשיו, כשאנחנו מציינים 17 שנה להתנתקות שהסתיימה באלול, אני רוצה להיזכר באירועי העקירה, במה שלמדתי, ובתובנות שהפקנו כארגון בזמן ההתנתקות.
מאת מיכל ליזרוביץ 27 ביולי 2022
ליווי רוחני - נעים להכיר, הוא תחום חדש ולא מוכר בארץ, שהעוסקים בו (Spiritual Care Providers) מלווים אנשים החווים משבר ואובדן. אנחנו, מהו"ת ישראל, ערכנו השנה הכשרה חדשנית לליווי רוחני-אמוני יחד עם המדרשה בבר אילן וארגון רבני צהר. בהכשרה, המלוות הרוחניות הוכשרו להתמודדות עם מצבי משבר בקהילה שלהן, ליווי אובדן ושכול, וליווי אנשים לקראת סוף חייהם. ד"ר נעמה סט מובילה את ההכשרה לליווי אמוני במדרשה באוני' בר אילן. נוסף לתפקיד זה, היא סגנית ראש המדרשה, רבנית קיבוץ סעד וחברת הנהלה בארגון רבני צהר. פגשתי אותה לשיחה קצרה על ההכשרה.
מאת מיכל ליזרוביץ 17 ביולי 2022
החיים לצד בן זוג עם פוסט טראומה אינם פשוטים. הסובלים מהפרעה זו, נוטים לחוש רוגז והתפרצויות זעם, עייפות, בדידות ועוד. אולם, ישנן נשים שבוחרות לחיות עם האהוב שלהן למרות הקושי. ד"ר חוה וייס, מומחית במהו"ת לטיפול בטראומה ואובדן, ליוותה בחודשים האחרונים קבוצה של נשים שכולן בנות זוג של גברים פוסט-טראומטים מתקופת שירותם הצבאי. הקבוצה הוקמה בשיתוף פעולה עם מרכז חוסן שומרון, ונפגשה אחת לשבוע למפגשי עיבוד באמצעות מוזיקה, אמנות, תנועה ושיחה.
ילד מחזיק בידיים של אמא ואבא
מאת מרים שפירא 13 במאי 2022
ודאי שאלתם את עצמכם: איך אני יכול לעזור לילד שלי להתמודד בשעת חירום? מצבי חירום מבלבלים ומפחידים גם אותנו ההורים, ולכן אספנו עבורכם 3 עצות מועילות לניהול שיחה עם הילד בזמן חירום, ועוד 7 עצות להתמודדות מיטבית עם מצבי חירום.
מאת מיכל ליזרוביץ' 12 במאי 2022
עם פרוץ המגפה, ארגונים נדרשו לסגל הסתכלות אחרת על כל מרחב העבודה והניהול. כל השינויים נאלצו להיות מהירים, ולא כל הארגונים צלחו אותם במיטבם. הכותרות בכתבות הביעו זאת היטב. מי מאיתנו לא נתקל בשנתיים האחרונות בכותרות כמו: "אג'יליות בארגונים", "זעזועים בהנהלה: הכירו את העובדים שמרוצים גם בזמני משבר", "הדילמה הגורלית של ארגונים - איך להיערך ליום שאחרי". כבר כתבנו בבלוג בעבר על היכולת של ארגונים להתאים את עצמם לשינויים מהירים . מיטל גירון, סמנכ"לית משאבי אנוש בחברת ERN ישראל בע"מ, מקבוצת מנורה-מבטחים, יכולה לשפוך לנו אור על בחירות נכונות שנעשו בארגון שלה, דווקא מנקודת המבט של משאבי האנוש. הבחירות הנכונות הובילו לצמיחה מפתיעה במהלך משבר הקורונה, על אף הקושי בעבודה מהבית וצמצום עובדים ומשאבים.
מאת מיכל ליזרוביץ' 25 במרץ 2022
פייק ניוז כבר הפך למונח שגור וקלישאתי בלקסיקון שלנו, אך ידיעות מזויפות הן תופעה מסכנת חיים בעיתות חירום ומשבר. בשנתיים האחרונות הופצו אלפי תכנים מטעים, שהביאו לתוצאות הרסניות וגבו קורבנות רבים. גם כעת, כשמתחוללת מלחמה עקובה מדם באירופה, נערך קרב על התודעה העולמית, באמצעות תוכן ומידע מסולף. בעיתות חירום הציבור נקבר תחת עודף המידע. על מנת לייצר חוסן בזמן חירום, ארגונים צריכים לייצר תשתית של מידע אמין עבור הציבור. איך אפשר להפחית את עודף המידע בשגרה ובזמן חירום? איך ניתן לשפר את החוסן הקהילתי והארגוני? נפגשנו לשיחה עם מיכל שבן קוצר - יועצת תקשורת, הסברה, ומידע לציבור בשגרה וחירום.
מאת מהו"ת ישראל 19 בפברואר 2022
במציאות חסרת יציבות, שמשתנה חדשות לבקרים, עולה הצורך לסגל גמישות בניהול העסק. כל שינוי מפגיש את בעל העסק עם מצבים חדשים ולא מוכרים, המחייבים בחינה ועיצוב מחודש של תפיסות הניהול. גמישות היא שבונה את החוסן האישי והארגוני, ומאפשרת התאוששות, התארגנות מחודשת והגעה ליעדים.
מאת מיכל ליזרוביץ' 1 בפברואר 2022
"80 וארבע" היא סדרת דוקו של "כאן", העוסקת באינטרקציות של ילדים בני 4 ומבוגרים בני 80, המשולבים יחד בגן ילדים שהוקם בדיור מוגן. המסר של מומחי החינוך והגריאטריה בסדרה הוא ברור - נוכחות ילדים בסביבת אוכלוסייה זקנה משפרת את המצב הרגשי, הקוגנטיבי והגופני של שתי הקבוצות.  נזכרתי בסדרה הזו מספר פעמים לאורך השנה האחרונה, כאשר שמעתי על קשישים שחוו בדידות בסגרים, כאשר מהו"ת קיבלה פניות להדרכת מתנדבים מלווי דיירים ותיקים בבניינים, כאשר הייתי ספונה בבית עם משפחתי כשסופת 'כרמל' או "אלפיס" השתוללה.
מאת מיכל ליזרוביץ' 25 בינואר 2022
"התחושה שלי היא שבגל הנוכחי הקצב של האירועים ומהירות השינויים הם משהו שלא חווינו בגלים הקודמים. זה מצריך גמישות מאוד גדולה והתאמה מהירה למצב משתנה באופן תדיר" שיחה עם טל פסטרנק-מגנזי, עו"ס ומומחית חוסן